הבנתי שקבוצת הנוער לא מתקדמת כרגע לשום
מקום, כנראה שזה עוד לא הזמן וזה בסדר, רק שזה נתן לי תחושה שאין לי פרויקט שיוליך
אותי וכך יצאתי מסדר ומרצף של עשייה. מתוך התסכול שבירידה דברתי עם אנשים שונים שסבבו
אותי בימים האחרונים ונזכרתי שמה שמוביל אותי כרגע הוא בעצם למידה. אני נמצא מחוץ למסגרת שתגיד לי מה
ומתי לעשות ולכן אני צריך ליצור לעצמי מסגרות אשיות, כאלו שאקבע לעצמי וכך יהיה לי
סדר. במשך השנה היו דברים שונים שהובילו והלהיבו אותי [כמו קבוצת הנוער לדוגמה]
שהתחלפו כל כמה זמן, הדברים האלו גרמו לי באופן טבעי ליצור סדר בדרכי. אבל כאשר
משהו שהוביל אותי כבר לא עניין אותי הייתה נפילה והסדר נעלם. אבל כמו שאמרתי קודם
מה שמוליך אותי בעומק הוא פשוט הרצון ללמוד ויש לי כרגע צורך ליצור לעצמי סדר
בצורה יותר קונקרטית וברורה שלא תתבסס על כיוון אחד אלה תהיה רחבה ומעשירה. זה היה
משמח להבין את זה אבל גם מעט מבאס, כי עכשיו אני רוצה ליצור לעצמי סדר לחודשים
הקרובים אבל אני יודע שהם כבר מלאים בדברים ולא אוכל ליצור לעצמי סדר של ממש עד
ספטמבר. אבל רגע, וואו עוד חודש אני כבר שנה מחוץ לבית הספר!
הבנתי שהדבר הכי נכון יהיה להגדיר את החודש הקרוב כחודש של בגרויות והתבוננות.
החלטתי הפעם להתחיל ללמוד לבגרויות חודש לפני המבחן [בניגוד למועד חורף שלמדתי רק שבוע לפני] מה שייתן לי הזדמנות להעמיק בחומר, ללמוד יותר בהנאה ולהרחיב מעבר למה שאני צריך בשביל לעבור את המבחנים בהצלחה.
בנוסף אני רוצה בחודש הקרוב, עד סוף יוני, להתבונן על השנה הזאת, שנה בה הלכתי בדרך עצמאית מחוץ למסגרת בית הספר. לראות מה הדברים שעשיתי ובמה עסקתי, מה היה טוב ומעניין בשבילי ומה היה "מיותר", איזה דברים עזרו לי ואיזה דברים פחות. ומתוך ההתבוננות על השנה האחרונה לקחת את התובנות ולראות איך אני יוצא שנה הבאה לשנה משודרגת. אני רוצה הפעם להתוות וליצור לעצמי דרך לימודית יותר ברורה עם הסתכלות למשך כל השנה ולא מרגע לרגע. כל זה משתלב מעולה עם תרגיל שקבלתי מהקורס פרמקלצר בו אני משתתף. התרגיל הוא לעשות התבוננות מעמיקה על עצמי. על הענפים השונים בחיי, על הערכים המובילים אותי, על הדפוסים [דפוסי למידה, דפוסי התנהגות וכו'...] על הצרכים והמשאבים שלי, מה מעניין אותי ועוד... מתוך ההתבוננות הזו אגש לתכנון "חיים אישיים" בו אני אתכנן את דרכי סביב הדברים שמוליכים אותי, במקרה שלי זה למידה. לכן אני אתכן את דרכי בצורה שתתמוך בלמידה פורייה של הדברים שמושכים, מסקרנים, וחשובים לי.
הבנתי שהדבר הכי נכון יהיה להגדיר את החודש הקרוב כחודש של בגרויות והתבוננות.
החלטתי הפעם להתחיל ללמוד לבגרויות חודש לפני המבחן [בניגוד למועד חורף שלמדתי רק שבוע לפני] מה שייתן לי הזדמנות להעמיק בחומר, ללמוד יותר בהנאה ולהרחיב מעבר למה שאני צריך בשביל לעבור את המבחנים בהצלחה.
בנוסף אני רוצה בחודש הקרוב, עד סוף יוני, להתבונן על השנה הזאת, שנה בה הלכתי בדרך עצמאית מחוץ למסגרת בית הספר. לראות מה הדברים שעשיתי ובמה עסקתי, מה היה טוב ומעניין בשבילי ומה היה "מיותר", איזה דברים עזרו לי ואיזה דברים פחות. ומתוך ההתבוננות על השנה האחרונה לקחת את התובנות ולראות איך אני יוצא שנה הבאה לשנה משודרגת. אני רוצה הפעם להתוות וליצור לעצמי דרך לימודית יותר ברורה עם הסתכלות למשך כל השנה ולא מרגע לרגע. כל זה משתלב מעולה עם תרגיל שקבלתי מהקורס פרמקלצר בו אני משתתף. התרגיל הוא לעשות התבוננות מעמיקה על עצמי. על הענפים השונים בחיי, על הערכים המובילים אותי, על הדפוסים [דפוסי למידה, דפוסי התנהגות וכו'...] על הצרכים והמשאבים שלי, מה מעניין אותי ועוד... מתוך ההתבוננות הזו אגש לתכנון "חיים אישיים" בו אני אתכנן את דרכי סביב הדברים שמוליכים אותי, במקרה שלי זה למידה. לכן אני אתכן את דרכי בצורה שתתמוך בלמידה פורייה של הדברים שמושכים, מסקרנים, וחשובים לי.
2 תגובות:
אחת הסיבות שאני לא עזבתי את בית ספר הייתה מהפחד שאני לא אצליח ליצור לעצמי מסגרות אישיות ושאני יאבד את עצמי ואת הרצון שלי ליצור.
זה לא גרם לי להפסיק לחשוב על עזיבה אבל אני לא מצליחה להבין איך אתה או אנשים בכללי שעזבו את המסגרת הזאת מצליחים להמשיך לעשות את הדברים שאתם אוהבים ולא נקלעים למצבים בהם אתם נכנסים לשעמום, נמצאים כל הזמן על המחשב או על הטלוויזיה ומפסיקים ליצור (אני חושבת שזה מה שעלול לקרות לי אם אני יעזוב).
אתה חושב שתוכל לגלות לי איך אתה עושה את זה? :)
שלום עירית
אני מאוד פחדתי מזה לפני שעזבתי.
בסוף עזבתי ובאמת היו חלקים שבהם איבדתי את זה ולא הצלחתי לעשות, ליצור, ללמוד... ועדיין יש זמנים כאלו לפעמים קצרים ולפעמים ארוכים.
המסגרות שלאט לאט אני יוצר לעצמי מחזיקות אותי, אבל יותר מזה מה שמחזיק אותי זה הרצון ותחושת המחויבות החזקים שלי לדרך הזאת. כך שבכל רגע שאני מוותר לעצמי או הולך לאיבוד יש לי תחושת אכזבה ורצון להשתפר. זה מה שדחף אותי לפתח לעצמי כלים ומסגרות ותמיכה בדרך שלי כדי שאני אוכל ללכת בה הכי טוב שאני יכול.
אבל קיימים בני נוער שנמצאים מחוץ למסגרת ולא מצליחים, מאוד רוצים אבל לא מצליחים, הולכים לאיבוד. אני לא חושב שזו דרך שמתאימה לכל אחד לפחות לא כרגע, באמת יש רבים שלא יכולים לעשות את זה בלי לאבד את עצמם, לפחות לא בלי תמיכה.
מקווה שעניתי.
יהוא
הוסף רשומת תגובה