יופי ועדינות תחת הקליפה, מתחם ילדים בשבועות

מתחם הילדים
תודה ל"עזרה" על התמונה

בפסטיבל העברי הראשון שעמלתי בהקמתו, הייתי הרבה עם הילדים הקטנים ב"מתחם הילדים". מתחם שהוקם להנאת הילדים ורווחתם של המבוגרים, ועליו הייתי אחראי יחד עם הדס אחראית המתחם ושלושה חברים בגילי.
שניים מאתנו חיכו שם לקבל את פני הבאים, בעוד אני והדס מחדדים את חושינו, מחפשים ילדים וקוראים להם לבוא לפעילות הכרות במתחם הילדים. במסע החיפושים הגעתי לכמה נדנדות בסגנון "טרזן" שהשתלשלו מטה מן העצים ועליהם נתלו ילדים מחויכים. היה נראה שהם כ"כ נהנים ושום משפט הזמנה שהעלתי בדעתי לא היה נשמע לי מפתה כמו הנדנדות האלו בפתח היער הפראי והיפיפה. "שלום חמודים, אנחנו תכף מתחילים פעילות הכרות במתחם הילדים ואני אשמח שתבואו." ניסיתי בפשטות והצבעתי לכיוון המתחם. "מה יהיה בפעילות ?" שאל אחד הילדים במבטא מוזר. בהיתי בו לא מבין, הרי זה ברור מכירים אחד את השני בפעילות הכרות. "מה יהיה שם? כדי שאני אדע אם אני רוצה לבוא.." הוא חזר ואני התאוששתי ועניתי " יהיו כמה משחקי הכרות כדי שכולנו נוכל להכיר אחד את השני, כדאי לבוא." הוא הנהן אבל לא היה ברור לי מה זה אומר. זרקתי עוד משפט שממליץ לשאר הילדים להגיע והלכתי משם.

הקמות לפסטיבל

לתקוע בזנטים, להרים סנדות, למתוח לייקרה, לעשות קשר מוט, לגזום את עץ האלון... ככה נראו שלושת הימים האחרונים.

הכניסה למקלחות

ביום ראשון בשמונה וחצי בבוקר הגעתי לתחנת הרכבת בעתלית משם אבא שלי אסף אותי ולקח אותי לקיבוץ בית אורן בו אנחנו גרים. הוא הלך למשרד ואני ירדתי ל"יער הפיות" לפגוש איש בשם רוני מפיק "הפסטיבל העברי הראשון" שיתקיים שם בחג השבועות.
פגשתי אותו ביער והוא הסביר לי בכלליות אילו עבודות אנחנו צריכים לעשות במסגרת הקמת הפסטיבל והתחלנו לעבוד, כמובן שלא לפני שהזמין אותי לארוחת בוקר/צהריים. היומיים הראשונים [ובייחוד יום ראשון] היו מתישים במיוחד, אך מספקים.
ביום הראשון התחלנו עם בניה של מקלחות שדה שמהן נשקף נופו המרהיב של היער. היו כל כך הרבה מחברים בגדלים וצורות שונות כך שהרכבת המקלחות הייתה ממש כמו לשחק בלגו.

אנו כמעט מסיימים את בניית המקלחות וקול משאית נשמע מלמטה.

לקראת סיום השנה הראשונה מחוץ לבית הספר

הבנתי שקבוצת הנוער לא מתקדמת כרגע לשום מקום, כנראה שזה עוד לא הזמן וזה בסדר, רק שזה נתן לי תחושה שאין לי פרויקט שיוליך אותי וכך יצאתי מסדר ומרצף של עשייה. מתוך התסכול שבירידה דברתי עם אנשים שונים שסבבו אותי בימים האחרונים ונזכרתי שמה שמוביל אותי כרגע הוא  בעצם למידה. אני נמצא מחוץ למסגרת שתגיד לי מה ומתי לעשות ולכן אני צריך ליצור לעצמי מסגרות אשיות, כאלו שאקבע לעצמי וכך יהיה לי סדר. במשך השנה היו דברים שונים שהובילו והלהיבו אותי [כמו קבוצת הנוער לדוגמה] שהתחלפו כל כמה זמן, הדברים האלו גרמו לי באופן טבעי ליצור סדר בדרכי. אבל כאשר משהו שהוביל אותי כבר לא עניין אותי הייתה נפילה והסדר נעלם. אבל כמו שאמרתי קודם מה שמוליך אותי בעומק הוא פשוט הרצון ללמוד ויש לי כרגע צורך ליצור לעצמי סדר בצורה יותר קונקרטית וברורה שלא תתבסס על כיוון אחד אלה תהיה רחבה ומעשירה. זה היה משמח להבין את זה אבל גם מעט מבאס, כי עכשיו אני רוצה ליצור לעצמי סדר לחודשים הקרובים אבל אני יודע שהם כבר מלאים בדברים ולא אוכל ליצור לעצמי סדר של ממש עד ספטמבר. אבל רגע, וואו עוד חודש אני כבר שנה מחוץ לבית הספר!

אף אחד לא הגיע, מה עושים עכשיו?

ביום חמישי האחרון הייתי נרגש ומלא מוטיבציה לקראת מפגש סופ"ש של קבוצת הנוער שהקמתי. תכננתי פעילויות שונות וגם קבעתי עם דני לסרי[איש חינוך מרתק שהוא במקרה גם אבא של אחת הבנות בקבוצה] שיעשה אתנו איזו שיחה או פעילות. עד הבוקר של יום שישי כבר המוטיבציה ירדה והייתי מודאג כי חלק מבני הנוער הודיעו ברגע האחרון שהם לא יגיעו. אבל אמרתי שלא נורא, אז נהיה שישה, זה גם בסדר. אבל בזמן שהתקרבתי באוטובוס לעין הוד[מקום המפגש] הבנתי שעוד שלושה לא יגיעו כך שבסוף מי שהגיע היו אני, גלעד, ומיכל [שם בדוי]  שחשבה להצטרף לקבוצה.

מחברת השאלות והתובנות

מחברת השאלות והתובנות

הכנתי לי מחברת, מחברת קטנה, אותה אני אקח לכל מקום.
במחברת הזאת לפעמים יכתוב מישהו צעיר וסקרן, ולפעמים מישהו מבוגר וחכם.
כאשר אעסוק במה שאעסוק במהלך היום
ופתאום תהיה לי שאלה עליה לא אדע לענות הבחור הצעיר והסקרן ישלוף את המחברת ויכתוב את כל שאלותיו, וכאשר פתאום תהיה לי איזו תובנה חכמה, גם אם גדולה וגם אם קטנה. אז הבחור המבוגר והחכם ישלוף את המחברת ויכתוב כמה רעיונות ועצות טובות.
ואז, כאשר אמצה את עצמי יושב ולא יודע מה לעשות אני פשוט אשלוף את המחברת.

The notebook of questions and insights

I prepared a new notebook, a small one that I will take with me everywhere I go.

In this notebook I will sometimes write as a curious young guy and sometimes as a clever grownup person. When I'll do whatever I'll do, and suddenly I will have a question - then the curious young guy will take the notebook out and write all his questions down, and when I'll have a insight – then the clever grownup person will take the notebook out and write all of his ideas and

למידה שנובעת מהתבוננות

אתמול חזרתי ממפגש ראשון של קורס המשך ב"פרמקלצר" אותו אני לוקח, מפגש שהנושא הראשי שלו היה התבוננות. עשינו תרגילי התבוננות על קדיתא [היישוב בו היה המפגש] ועל שמורת נחל עמוד. התבוננו ברובד אקולוגי [חיות, צמחיה, חומר אורגני...], ברובד אנושי [בתים, שבילים, מטיילים, זבל, שיתופי פעולה...] וברובד הפנימי [איך אנו מושפעים ממה שאנו רואים וחווים]. החשיבות הגדולה שהפרמקלצר מקדיש להתבוננות היא אחת הסיבות שאני כ"כ אוהב ונהנה מהתחום, שהתכנון והעשייה בו הם לאחר ומתוך התבוננות מעמיקה בנמצא ובמה שיש לשטח לספר.
כך אני חושב שצריך להיות גם בחינוך!