פרידה מאמא

אז אחרי שבפעם השישית לפחות היא הסבירה לי את כל ההוראות, אמא ונמרוד, בן זוגה, נכנסו לרכב ונסעו. הם נסעו לרומא לכבוד יום הנישואים שלהם, ואני נשארתי עם אחי הקטן לארבעה ימים.
בהתחלה הקראתי לו סיפור, ועוד אחד, אח"כ הוא שאל אותי על העיר רומא ובפעם הראשונה מאז שהורדתי את "GOOGLE EARTH" מצאתי לו גם שימוש. בעוד אנו ממשיכים ומשחקים לאט לאט הגיע לו הערב ואחי התחיל להשמיע פיהוקים. "אתה כבר רוצה לאכול וללכת לישון?" שאלתי אותו והוא ענה שכן. אכלנו והוא השאיר צלחת חצי מלאה, לא התווכחתי כי אכלנו לא מזמן וידעתי שהוא כבר מלא. אני עוד הייתי רעב והייתה לי דילמה, לאכול עכשיו או אח"כ את מה שהוא השאיר בצלחת. ראיתי שעון חול שמציין זמן של כמה דקות והפכתי אותו "הנה, עד שכל החול ירד למטה אני אוכל וכשהוא יסיים נלך לישון" הוא הביט בחול נשפך, גרגר, גרגר, ואני אכלתי.

סיפור אחד במיטה הסתיים, ואחריו בא עוד אחד בטענה ש: "יהוא, אבא מרשה לי שני סיפורים לפני השינה... באמת." ובאמת שלי לא אכפת, זה חופש גם לנו, מותר עוד סיפור. הסיפורים היו חמודים, היה לי רק קצת קשה להתעלם מהעובדה שבספר "סיפורי לילה טוב" של רחוב סומסום יש שני סיפורים על מישהו שחולם חלום רע.

הוא נסה להרדם, בלי הצלחה. "אוף, אני מתגעגע אל אמא, אני רוצה שהיא תחזור!" הוא אמר בעצב. "היא תחזור ביום שני, זה אולי נשמע הרבה זמן אבל זה יעבור מהר, כי מחר תהיה עם סבתא ואז עם הדודה וכו' וכו'" אבל זה לא עניין אותו, הוא רצה את אמא! הוא שתק וחיבק אותי, וראה את החול נשפך, גרגר, גרגר. חיבקתי אותו בחזרה. בשקט הוא התחיל לצעוד אל תוך עולמות השינה, ואני שכבתי שם על הגב ונזכרתי...

יופי ועדינות תחת הקליפה, מתחם ילדים בשבועות

מתחם הילדים
תודה ל"עזרה" על התמונה

בפסטיבל העברי הראשון שעמלתי בהקמתו, הייתי הרבה עם הילדים הקטנים ב"מתחם הילדים". מתחם שהוקם להנאת הילדים ורווחתם של המבוגרים, ועליו הייתי אחראי יחד עם הדס אחראית המתחם ושלושה חברים בגילי.
שניים מאתנו חיכו שם לקבל את פני הבאים, בעוד אני והדס מחדדים את חושינו, מחפשים ילדים וקוראים להם לבוא לפעילות הכרות במתחם הילדים. במסע החיפושים הגעתי לכמה נדנדות בסגנון "טרזן" שהשתלשלו מטה מן העצים ועליהם נתלו ילדים מחויכים. היה נראה שהם כ"כ נהנים ושום משפט הזמנה שהעלתי בדעתי לא היה נשמע לי מפתה כמו הנדנדות האלו בפתח היער הפראי והיפיפה. "שלום חמודים, אנחנו תכף מתחילים פעילות הכרות במתחם הילדים ואני אשמח שתבואו." ניסיתי בפשטות והצבעתי לכיוון המתחם. "מה יהיה בפעילות ?" שאל אחד הילדים במבטא מוזר. בהיתי בו לא מבין, הרי זה ברור מכירים אחד את השני בפעילות הכרות. "מה יהיה שם? כדי שאני אדע אם אני רוצה לבוא.." הוא חזר ואני התאוששתי ועניתי " יהיו כמה משחקי הכרות כדי שכולנו נוכל להכיר אחד את השני, כדאי לבוא." הוא הנהן אבל לא היה ברור לי מה זה אומר. זרקתי עוד משפט שממליץ לשאר הילדים להגיע והלכתי משם.